היערכות לתרחישי קיצון בשרשרת האספקה הרפואית: סיכום מפגש פורום IPL ומשרד הבריאות

לאחרונה קיימנו מפגש מקצועי וייחודי של פורום IPL בשיתוף עם משרד הבריאות, במטרה לדון בחיזוק המוכנות של מערכת הבריאות הלאומית לתרחישי קיצון. המפגש הפגיש בין כלל החוליות בשרשרת האספקה – יצואנים, יבואנים, בתי מסחר, קופות חולים וספקים לוגיסטיים – מתוך הבנה כי נדרש מאמץ משותף להבטחת הרציפות התפקודית של המערכת.

להלן העדכונים המרכזיים שהוצגו על ידי משרד הבריאות, לצד התובנות שעלו מתוך דיוני השולחנות העגולים.

במהלך המפגש, משרד הבריאות הציג שני מהלכים משמעותיים שנועדו להבטיח אספקה סדירה של תרופות וציוד רפואי גם במצבי קיצון:

• הקמת דסק שרשרת אספקה ייעודי בחמ"ל משרד הבריאות: הדסק יופעל בעת הכרזה על מצב חירום ויעניק סיוע ליבואנים שיתקלו בחסמים. הדסק יתכלל את ניהול המלאים והחוסרים, יסייע בהסרת חסמים רגולטוריים ולוגיסטיים מול משרדי ממשלה אחרים, ויגבש פתרונות לנתיבי שינוע חלופיים.
• הנחיה לעיבוי מלאים בבתי החולים: משרד הבריאות הוציא הנחיה להגדלת רמות המלאי של פריטים חיוניים (תרופות, ציוד רפואי ועוד). על פי המדיניות החדשה, נדרשת החזקה של שלושה חודשי מלאי בסך הכל לכל פריט חיוני: חודש "מלאי ברזל" שוטף בבית החולים, חודש מלאי חירום נוסף המאוחסן בבית החולים או במחסן חיצוני, וחודש מלאי נוסף שאמור להיות מוחזק אצל ספק המוצר.

תובנות מהשולחנות העגולים: מציפים את האתגרים מהשטח

חלקו השני של המפגש הוקדש לדיונים מעמיקים סביב שולחנות עגולים, שחולקו לשני נושאי ליבה: ניהול מלאים ונתיבי שילוח חלופיים.

ניהול מלאים – נציגי התעשייה הציפו את המורכבות שביישום הנחיות הגדלת המלאים בטווח קצר, והעלו מספר פתרונות וצרכים:

• אתגרים תפעוליים וכלכליים:  הגדלת הזמנות בלוח זמנים קצר משבשת את התכנון מול ספקים בחו"ל, שכן אופק ההזמנות הרגיל אורך 6-8 חודשים. בנוסף, הצטיידות במלאי גדול מטילה נטל פיננסי כבד על הספקים ומייצרת סיכון של השמדת תרופות עקב פקיעת תוקף.
• הצורך במחסנים לאומיים ובהגנה:  עלתה הצעה כי משרד הבריאות ירכוש ויאחסן בעצמו את מלאי החירום הנדרש, או שיקצה שטחי אחסון לאומיים ייעודיים לתרופות וציוד מציל חיים. כמו כן, הודגש הצורך לפעול מול פיקוד העורף להגנה אקטיבית על מרכזי האחסון וההפצה הרגישים בשעת חירום.
• גמישות רגולטורית ושיתוף פעולה:  המשתתפים קראו למתן הקלות רגולטוריות בחירום, כגון אישור מהיר לשיווק מוצרים עם אריזות באנגלית, שחרור תרופות בתנאי יבוא 29 ג', ויצירת מנגנון שיאפשר שיתוף ועיתוד מלאי בין מפיצים, תוך התחשבות בחוקי ההגבלים העסקיים.

נתיבי שילוח והפצה חלופיים – בתחום השילוח, עלו תובנות משמעותיות הנוגעות לשינוע הבינלאומי וההפצה הפנים-ארצית:

• תיעדוף טיסות: במצבי חירום, חברות תעופה זרות מבטלות טיסות, ומרבית הקיבולת האווירית של החברות הישראליות מופנית לטובת משרד הביטחון. נדרשת התערבות של משרד התחבורה ומשרד הבריאות כדי להבטיח מקום גם לתרופות ולציוד רפואי חיוני. לשם כך, הוצע להקים נציגות קבועה או חמ"ל משותף עם משרד הביטחון לתיעדוף משלוחים ברמה הלאומית.
• ניהול מידע להפצה פנים-ארצית: כלקח מאירועי ה-7 באוקטובר, הודגש הצורך בחמ"ל מרכזי שירכז מידע בזמן אמת לגבי נתיבי תנועה בטוחים ופתוחים, וכן סטטוס פתיחה של קופות חולים ובתי מרקחת, כדי למנוע סיכון מיותר של צוותי ההפצה ולייעל את האספקה.
• פתרונות לשילוח ימי ולחומרי גלם: נדרש מסלול שחרור מהיר מהמכס לחומרי גלם, שאינם מוגדרים כיום כמוצר מוגמר ומציל חיים ולכן עלולים להתעכב. בנוסף, חסרים מסופי בונדד ימיים המאושרים על ידי משרד הבריאות לאחסון מבוקר טמפרטורה, ומומלץ לבנות תהליכי שחרור מותאמים למכולות קונסולידציה המגיעות בים.

לסיכום, המפגש הוכיח שוב כי הדרך הנכונה לצלוח משברים הנה באמצעות שקיפות, שיתוף פעולה הדוק בין המגזר הפרטי והציבורי, ושיח רציף שיאפשר מתן מענה מהיר וגמיש לאתגרים שעוד נכונו לנו. מצורפים עדכוני משרד הבריאות וסיכום התובנות מהמפגש.